פסק-דין בתיק ה"פ 1583/04

1.         אלו שתי תובענות מאוחדות שהוגשו בדרך של המרצת פתיחה ועניינן הפעלת            מנגנון היפרדות ביחס להחזקותיהם של הצדדים על דרך של מכירה או רכישה של מניות חברת "Antonio Cunail ישראל בע"מ" (להלן: " החברה").

מנגנון ההיפרדות האמור נקבע בהסכם המייסדים של החברה מיום 11.04.1997 (להלן: "ההסכם") ובתקנות ההתאגדות של החברה (להלן: "התקנון").

רקע

2.         המבקשת בה"פ 1583/04, והמשיבה בה"פ 204/05 (להלן: " המבקשת"), ניאור אחזקות      (1994) בע"מ, הינה חברת החזקות פרטית הרשומה בישראל.

המשיבה בה"פ 1583/04, והמבקשת בה"פ 204/05 (להלן: "המשיבה"),                   Antonio Cunail ILCA S.P.A, הינה חברה הרשומה באיטליה והעוסקת מזה כ- 250 שנה בייצור, שיווק ומכירה של רעפים לגגות, באיטליה ומחוצה לה.

3.         החל משנת 1984 ייבאה חברת-בת של המבקשת לישראל, רעפי חרס שרכשה אצל המשיבה.

4.         ביום 1.4.92 החל מנכ"ל המבקשת, מר יואב גולן, לפעול להקמתו של מפעל לייצור רעפי

חרס, בישראל.

5.         בתאריך 31.12.96 אישר מרכז השקעות במשרד התעשייה והמסחר להקים מפעל לייצור

רעפי חרס בעיר ירוחם בהתאם ל חוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959. עם קבלת כתב האישור הקימה המבקשת, ביום 15.01.1997, את חברת " Antonio Cunail ישראל בע"מ".

6.         ביום 01.04.1997 - נחתם בין המבקשת לבין המשיבה הסכם מייסדים שתכליתו מיסוד שיתוף הפעולה בין הצדדים. המשיבה הצטרפה כמשקיעה בחברה במטרה להקים את המפעל המאושר כמיזם משותף.

במסגרת ההסכם הוסדרה מערכת היחסים בין המבקשת למשיבה באופן שהמבקשת תחזיק ב- 51% מהון המניות של החברה ואילו המשיבה תחזיק ב- 49% מהון המניות, תמורת השקעת של כמיליון דולר.

כוח השליטה בחברה נותר בידי המבקשת מכוח זכותה למנות שלושה מבין חמישה דירקטורים של החברה, ומכוח זכותה למנות את יואב גולן כמנכ"ל החברה ויו"ר הדירקטוריון.

הצעת ההיפרדות

7.         במהלך ניהול המיזם המשותף נתגלעו סכסוכים בין הצדדים. הושמעו טענות רבות מצד שני הצדדים, כשכל צד זוקף את אי הצלחתו המסחרית של המיזם המשותף, לצד שכנגד.

כתוצאה ממערכת יחסים עכורה זו, הודיעה המשיבה למבקשת שבכוונתה להיפרד מהמבקשת ולשם כך היא מפעילה את מנגנון ההיפרדות ביחס להחזקות הצדדים בחברה, על פי מנגנון ההיפרדות שהוסכם עליו בסעיף 18 להסכם, ובסעיף 31 לתקנון.

8.         בתאריך 21.10.2004 - שלחה המשיבה למבקשת הודעה ובה היא מציעה למבקשת לרכוש את החזקותיה של המשיבה ואת זכויותיה בהלוואות הבעלים בתמורה לחמישה מיליון יורו. המשיבה הודיעה שאם המבקשת לא תגיב לבקשתה תוך 60 יום מקבלת המכתב תראה בה המשיבה כמי שסירבה. במקרה כזה, תרכוש המשיבה את החזקות המבקשת ואת הזכויות בהלוואות הבעלים בתמורה לאותו סכום שהציעה, של חמישה מיליון יורו.

עוד ציינה המשיבה במכתבה, שהצעתה מבוססת על ההנחה שההון העצמי של החברה אינו פחות ממיליון שקל ושלא נעשו שינויים עוינים במצב הפיננסי של החברה (הצעת המשיבה צורפה כנספח ו' לה"פ 1583/04).

בתגובה, ביום 18.11.2004, שלחה המבקשת למשיבה מכתב ובו הודיעה כי הצעתה של המשיבה אינה כדין ואינה מקיימת את הוראות ההסכם והתקנון. לכן, מסרבת המבקשת לראות בהצעה זו משום הפעלה כדין של מנגנון ההיפרדות (מכתב המבקשת למשיבה צורף כנספח ז' לה"פ 1583/04).

ביום 28.11.2004 - הודיעה המשיבה למבקשת כי היא דוחה את כל טענותיה של המבקשת באשר להצעתה, וכי היא רואה במכתבה של המבקשת משום דחיית הצעתה - על כל המשתמע מכך (תשובת המשיבה צורפה כנספח ח' לה"פ 1583/04).

ביום 26.01.05 - כשנה לאחר הגשת ה"פ 1583/04, ויום לפני הגשת ה"פ 204/05,            הודיעה המבקשת למשיבה כי "אם וככל שייקבע כי הצעת מרשך תקפה - טרם חלף המועד לביצוע התשלום על ידי מרשתי... אם וככל שיקבע כי הצעת מרשתך תקפה,     הרי שהיא קובלה על ידי מרשתנו" (הודעת המבקשת צורפה כנספח י' לה"פ 204/05).

הסעדים המבוקשים